#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלו דברים אין מוציאים ממשועבדים מפני תיקון העולם?<br>ומה הטעם בזה לעולא?<br>ולר' חנינא?<br>ולר' נתן בברייתא?<br>והיכי פליגי אמוראי עליה?	אכילת פירות, שבח קרקעות, ומזון האשה והבנות.<br>מפני שאין כתובים בשטר, דהשבח היה אחר השטר.<br>לפי שאין להם קצבה.<br>לר' נתן איירי רק בשבח שאחר לקיחת הלוקח, ומשום שהוא קודם להם.<br>ותנאי היא, דאיכא ברייתא דפליגי תנאי אם משום שאין קצובים או שאין כתובים.	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' חנינא אמר דהטעם שאין גובים למזון האשה והפירות ממשועבדים, לפי שאין קצובים. מה הסתפקה הגמ' בדעתו?<br>ומדוע אין לפשוט מהא דס""ל דלפרנסה מוציאים?"	"האם סגי בקצובים לבד, או בעינן גם כתובים וגם קצובים.<br>ובפרנסה ס""ד להוכיח דמהני קצובים לבד אף שאין כתובים.<br>ודחו דשאני פרנסה דאית לה קלא והו""ל ככתובים."	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק ריו""ח במי שמת והניח ב' בנות ובן, ונישאה ראשונה ואח""כ מת הבן?<br>ומה השיגו רבי חנינא?"	דהשנייה הפסידה את הפרנסה, הואיל וכעת יש לה חצי הירושה ויכולה להתפרנס מזה.<br>ואמר לו ר' חנינא דאמרו אף מוציאים ללקוחות מפרנסה ולא למזונות, ואתה אמרת שהשנייה הפסידה.	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע המקבל לזון את בת אשתו ה' שנים גובה ממשועבדים ומזונות בתו רק מבני חורין לס""ד דגמ'?<br>ומה דחו למסקנא?<br>ומה ההבדל בזה בין בתו לבת אשתו לס""ד ולמסקנא?"	"לס""ד דסגי בקצובים אף שאין כתובים, ובת אשתו קצוב ובתו לא. ותקשי לעולא דתלי בכתיבה.<br>ולמסקנא איירי בקנו מידו דאיכא כתיבה.<br>והא דבתו לא, לס""ד משום שלא היתה בשעת קניין, שנולדה אחר הקניין שבנישואין. ודחו דמשכח""ל שתהיה כגון דגרשה והחזירה.<br>אלא דכיון דאיתה בתנאי ב""ד לא מהני לה קניין, דאמרינן אימור צררי אתפסה."	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דר' יצחק, באיזה אופן ישבע המוצא מציאה מדין מודה במקצת בב' כיסים, ואיזה בב' שוורים?<br>ומי לית ליה מתני' דהמוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם?	"בב' שוורים אם אומר המאבד שאיבד ב' והמוצא אומר שמצא אחד, לא ישבע דהו""ל שמא, משום דשוורים מינתחי מהדדי. ובכיסים כה""ג ישבע דלא מינתחי והו""ל טענת ברי.<br>ובאומר המוצא החזרתי לך אחד והמאבד אומר שלא, בשניהם ישבע דהו""ל טענת ברי.<br>ור' יצחק ס""ל כראב""י דבטענת ברי משביעים מודה במקצת, ורק בשמא מקרי משיב אבידה להפטר."	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן אמר ראב""י דאדם נשבע על טענת עצמו?<br>ומה דעת חכמים?<br>וראב""י ל""ל משיב אבידה פטור? ומה טעם מחלוקתו עם רבנן? (למסקנא)."	"באומר מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס. ולחכמים משיב אבידה הוא ופטור.<br>ואירי בטוענו קטן, ואף דאין נשבעים על טענת חש""ו, בטענה על נכסי אביו נשבעים.<br>ולרבנן בבנו מעיז, ואיכא מיגו דכופר הכל. ולראב""י גם בבנו אינו מעיז וליכא מיגו."	גיטין דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סברו להעמיד את דברי ראב""י דאדם נשבע על טענת עצמו בטענו קטן.<br>והא אין נשבעים על טענת קטן?<br>ואמאי קרי ליה קטן?<br>ומה הקשו ע""ז?<br>ומה התירוץ למסקנא?"	"איירי כשהוא גדול, וקרי ליה קטן משום דלגבי מילי דאבוה קטן הוא.<br>והקשו דא""כ טענת אחרים היא ולא עצמו. ואם משום שהיא הודאת עצמו, כל טענות כך הם.<br>אלא איירי בקטן ממש, ואע""ג דאין נשבעים על טענת קטן, ה""מ בטוען על עצמו, אבל בבא בטענה על של אביו נשבעים. (ע""פ רש""י, ועיין תוס')."	גיטין דף נא		
